<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תמ"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
אומר היה ר' (מאיר) [שמעון] שחיטה מכשרת ולא דם. קסבר ר' יוסי שחיטה מכשרת ולא דם. וקסבר ר' יוסי לא (מכשר) [מכשיר] ר' שמע' אלא דם חללים של אדם. אבל דם שחיטה לא מיקרי דם חללים אפי' לרבנן אלא דם שחיטה. ונפקא להו מעל הארץ תשפכנו כו' דכת' גבי פסולי המוקדשין אע"פ שאינו נזרק על הארץ תשפכנו מכלל דבדם שחיטה מיירי. ור' שמעון לית ליה כדמסיק בשילהי שמעתא. ופרכינן לר' יוסי מדתנן ר' שמע' אומ' דם המת אינו מכשיר מאי לאו הא דם שחיטה מכשיר. באדם מת קאמ' ר' שמעון כדמוכח בשילהי מסכת מכשירין. לא הא דם חלל מכשיר. אדם נהרג. אבל דם שחיטה של כל בהמה חיה ועוף ודם מגפתו של אדם ודם המת אינו מכשיר. ורבנן סברי דם שחיטה בטהורין מעל הארץ תשפכנו. ודם מגפתו של אדם ודם המת מכשיר (אדם) [כדם] חללים דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגיה. ודם המת מכשיר ברביעית. לפי חשיבות טומאתו הכשירו דאי משום משקה בכל שהוא יכשיר. והא דאמר רב אשי בהעור והרוטב שוני' ישר' בטמאה וגוי בטהורה צריכין מחשבה והכשר ממקום אחר משום דלא הוי דם שחיטה כההוא דפסולי המוקדשין ואפי' רבנן מודו דלא (מכשר) [מכשיר]. והא דאמרי' בפר' א' דבכורות השוחט את העורב להתלמד בו דמו מכשיר ר' אליעזר אומר [דם שחיטה לעולם] מכשיר ואמרי' מאי (בנייהו) [בינייהו] ומפרש תנא קמא סבר דמו מכשיר לעלמא אבל לגוף העורב לקבל הוא טומאה לא מהני משום דאכתי לא חשיב עליה. אבל לעלמא מכשיר. דקסבר האי תנא כר' אלעזר בר פלוגתיה דקאמר במסכ' מכשירי' גבי דם המת דדם שחיטה בהמה חיה ועוף אפי' טמאין מכשירין. ור' אלעזר דפליג אתנא קמא בבכורות דם שחיטת העורב אפי' לגופיה מכשיר דאיסורו על ידי שחיטתו חישובו לטעמיה דדם שחיט' בהמה חיה ועוף טמאין מכשירין. והתם בבכורות אוקמינן ר' שמע' דאית ליה דפטר חמור שנערף אין מטמא טומאת אוכלין הואיל ולא חישב (כנימוסין) [כנימוס] דהא תנא קמא דר' אליעזר. אלא הכי מפרשי' כי היכי דנימוס סבר דאע"ג דאית ליה דם שחיטה טמאי' מכשירין לעלמא לעורב לא מהני. לא אמרי' (אע"ג) דאיסורו חישובו. והכי סליקא דבכורות שפיר. ושלש מחלוקות בדבר גבי הכשר. רבנן סברי דם שחיטה בהמה חיה ועוף טהורין מכשירין אבל לא שחיטה טמאין. ור' אלעזר סבר אפי' דם שחיטה בהמה חיה ועוף טמאין כדתנן (בבהמה) במסכת מכשירין. ור' שמעון סבר שום דם אינו מכשיר אלא דם הריגת אדם דהוי דם חללים. אבל (א)דם מת ומגפתו לא מכשיר. ורבנן ור' אליעזר סבירא להו דמכשיר. ומה שפיר' רבינו דם מגפתו דם המת בבהמה לאו מילתא היא. דדם מגפתה דם המתה מיבעי ליה. ועוד דמשנה שלימה היא באדם מת. והא דפירש רבינו דדם חללים מן הצואר כדמוכח בשוטה לאו ראיה היא. דהאי דקאמר גבי כי ימצא חלל כלומר בחלל דאשכחן ביה צואר נילף דמצוארו מודדין. דכיון שצריך מדידה ממקום אחד נסמוך אצוארי רשעים. אבל גבי הכשר לאו מילף הוא בעיא.
